כיצד תפחית את עלויות האשראי שלך – פוסט שני בסדרה

כיצד תפחית את עלויות האשראי שלך – פוסט שני בסדרה
זמן קריאה 4 דקות

עלות האשראי שלך – והקשר למלאים וספקים

אנחנו משוחחים על נושא העלות הכבדה של ימי אשראים בעסק. בחנו במחשבון את העלות האמיתית של אשראי הלקוחות שלך. חלק מהקוראים שלנו התייאשו מהמחשבון והסבירו לנו ש- ״אין מה לעשות״. אז, זהו, שיש, ומכאן סדרת הפוסטים הנוכחית שתכליתה לתת כיוון חשיבה טרי ורענן באשר לדברים שכן ניתן לעשות.

בפוסט הראשון בסדרה דרכים להקטין את אשראי הלקוחות שלך, שוחחנו על הווקטור, המרכיב הראשון, שהופך את ימי האשראי שלך לכבדים כל כך, והצענו דרך חדשה ויצירתית להביט במרכיב זה. אנחנו בטוחים שכבר קיבלת רעיונות מעשיים וכיווני מחשבה נאים.

אנחנו נעים הלאה, לווקטור השני, או המרכיב השני שעשוי ליצור משקולת כבדה מכפי שהיא צריכה להיות, והוא: מלאים (ספקים).

בבסיסו של המשתנה עומד הנתון הבא:

ספקים. וזה עשוי להיות ספקים שמהם קונים למלאי כמו שקי מלט במקרה של חנות לצרכי בנייה או עבודות חוץ שונות שמתבצעות על ידי קבלני משנה במקרה של קבלנים או אפילו נותני שירותים, מספקים פריטים שונים לעסק, כאשר הפריטים הללו נמכרים הלאה ללקוח המזמין. עד כה טוב ויפה.

וכאן מתחילה בעיה: פערי זמנים בין מועד החיוב על ידי הספק והמזמין. אוי, כמה בעיות שיש בפינה האפלה הזו שבעסק.

ברמה הכי פשוטה אפשר לתאר זאת כך: הספק מחייב אותנו לשלם 1/2 מיליון ש״ח אחרי 30 יום, והלקוח מתחייב לשלם לנו אחרי 30 יום גם הוא. נפלא? לפני שאתה פוצח בחגיגה, זכור ש-

א. השעון מתחיל לתקתק (עבור הספק) מרגע ההזמנה,
ב. והשעון מתחיל לתקתק (עבור הלקוח) מרגע האספקה.

ואם בין לבין, הפריט או החיוב ״נתקע״ אצלך איזה חודש, אז ברכות! אתה מממן את העסקה בחודש נוסף שאף אחד לא שם לב אליו! (גש למחשבון כדי להבין את המשמעות – רמז – לא נעים).

ומה קורה במקרה שבו הלקוח מתעכב התעכבות תמימה של עוד 30 יום עד ש- ״סמנכ״ל הכספים יחזור מחופשת סקי כדי לבצע העברה״?

אה! קבל עוד חודש מימון והמתן עד תורך. ממש מונופול.

ברמת המורכבות הבאה, אנחנו פוגשים את המונח ״ימי מלאים״ או ״גלגול מלאים״.

בבסיס, המונחים הללו אומרים שלכל מוצר, לכל מק"ט, יש כמות מלאים מתאימה. מה הכוונה במתאימה? הכוונה למינימום הפריטים שאתה צריך להחזיק במלאי כדי לשרת את הלקוחות שלך, בכפוף לזמני האספקה מהספקים שלך. לדוגמה, אם אתה מוכר 10 שקי מלט בשבוע, והספק שלך יכול לספק את ההזמנה שלך אחת לשבועיים, כמות גלגול המלאים שלך לפריט זה צריכה להיות 20 שקים,  שאותם אתה מגלגל פעמיים בחודש (מוכר וקונה פעמיים). מהירות גלגול המלאים היא חצי חודש. קל נכון?

אם קל, אז אתה מוזמן לעלות רמה ולבוא עם המומחים של עוצמה עסקית לעסק הבא: שווי מלאי של 4.9 מיליון ש״ח, קניות חודשיות של 7 מלש״ח ולא פחות מאלף פריטים קטלוגיים שונים! בום!

מקסים, הא? מה גלגול המלאי? בכל פריט? מה מלאי המינימום, ומי קבע?

אוי, איזה ערימת מורכבות לא הגיונית אתה עומד לפגוש עכשיו!

אבל למה לעצור? בוא תמשיך איתנו עוד רגע לרמת המורכבות הבאה, של החיים האמיתיים:

א. הבנק מוכן לממן הון חוזר ומלאים, אז הבעלים מנסה להגדיל את כמות המלאי כדי לקבל עוד כסף כדי להתממן,

ב. המלאים כוללים סעיפים פיקטיביים כי (הפתעה) המלאי הוא המקום שבו משחקים חשבונאית כדי להחביא אסונות ובעיות שונות, ובעצם ערך המלאים שאתה סופר לא ממש תואם את ערך המלאי האמיתי (אל תשאל, בעל הבית היה חייב למשוך 2 מיליון ש״ח, שבאופן מוזר הופיעו בסעיפי מלאים…) ואוי ואבוי אם הבנק יגלה שהוא בעצם מממן את מה שסבתא שלי היתה קוראת לו ביידיש ״לופט-גשעפט״, או ׳עסקי אוויר׳ לשון אחר ל- ״שום-כלום פינת עשיתי-על-הבנק-סיבוב״.

ג. הבעלים בטוח שהדבר הכי בריא לעשות הוא להחזיק כסף במוצרים, אז הוא מנפח את המלאים שלו כל הזמן…

ו- ד. על פי חוקי החשבונאות והגדרת המונח ״עלות המכר״, הרווח הגולמי המחושב נמוך בהרבה מהרווח הגולמי האמיתי בגלל שאינו מתייחס לגידול במלאים אלא רק לפער שבין מה שנמכר ומה שעלה המכר (ללא הצטיידות במלאים מעל ומעבר למה שנמכר).

אה! אתה מתחיל להרגיש את תחושת ההתנודדות ואובדן השליטה?

כן… אלו החיים האמיתיים, ועכשיו, בוא ונדבר על דברים כמו מהירות גלגול מלאים ומלאי מינימום… אי אפשר.

אוקי, אז מה עושים וכיצד יוצאים מהפלוטנר:

דבר ראשון שנעשה הוא מדידה הדוקה לא של מלאים אלא קניות, ומדידת היחסיות שלהן למכר.
אתה תגלה שעלות המכר עשויה להראות לך רווחיות של 90% בשעה שהרווח הגולמי המעשי שלך הוא רק 50% או נמוך מכך. ההבדל בין שתי הגישות נעוץ באופן שבו המדינה תחשב את הפער בין הקניות שקשורות למכירות שביצעת ואילו אתה תחשב את הפער שבין המכירות לסך הקניות שביצעת (שעשוי להיות גבוה בהרבה מהקניות המיוחסות למכירות בפועל), כי הי! מה לעשות, משכורות לא ניתן לשלם בצינורות ברזל 6 צול, 150 היחידה שוקל 200 קילו. בהצלחה אם אתה חושב אחרת, ולא איכפת לנו מה רואה החשבון שלך טוען כשהוא אומר שהרווחת 90% רווח גלמי.

הצעד השני הוא להעמיד שיטה מדויקת לניטור מהירות גלגול מלאים לפי מק״ט בודד
כי רק תבין, אם אני קונה מלאי לחודש, ומוכר אותו בחודש (אבל יכול לקנות כל שבוע מהלקוח), אני צריך (ותחזיק חזק) רק רבע מכמות המלאים שאני מחזיק.

נניח שבמצטבר, פריט אחרי פריט, בעל העסק שתיארנו קודם מגלה שהוא יכול לבצע את אותן המכירות עם מלאי קטן יותר ב- 25% (על קניות של 5 מלש״ח)? המשמעות היא עוד מיליון ש״ח ביד ומייד! מיליון ש״ח שהיה עליו לממן! הו! הזוועה!

ג. עכשיו, נניח שאנחנו מבצעים תיאום ימי אשראים ופועלים לגרום לספקים לקבל תשלום אחרי שאנחנו קיבלנו תשלום מהלקוח (כלומר הגדלנו ימי אשראי ספקים כדי שיתאימו למודל העסקי שלנו). אולי המהלך עלה לנו כמה אחוזים נוספים מצד הספק, אבל פתאום, משהו כמו 5 מיליון ש״ח בחשבונות לשלם (מהכנסות שאין) יוצא מגביה בפועל. כסף נכנס, כסף יוצא.

מה המשמעות של כל הצעדים הללו?

נכון מאוד. פתאום כמות ההון שהמחשבון שלנו אומר שאתה צריך, מתכווצת פלאים. פתאום אתה לא צריך כל כך הרבה אשראים. ופתאום יש יותר כסף בחשבון העו״ש ממה שהיה אי פעם. אבל זה לא הכל, יש ווקטור נוסף, המרכיב השלישי, שיכול לגרום לך להיתקע עם הרבה יותר מידי אשראים בחשבון.

בפוסט הבא בסדרה נחשוף גם אותו.

כדי להבטיח שאתה נשאר מעודכן בדיון שלנו – וודא שאתה מקבל מאיתנו את המיילים שלנו – (ואם עוד לא עשית זאת – גלול מטה ורשום את עצמך). 

רוצה להתייעץ ולשמוע כיצד ליישם זאת ולהפחית משמעותית את האשראי בעסק שלך? צור איתנו קשר ונדבר.



מעניין? רוצה לקבל עוד מידע על ניהול העסק ובחינם?

הירשם וקבל כל שבוע רעיונות ומידע שימושי לניהול העסק

עוצמה עסקית לא תשתף את המידע שלך עם אף גורם. אנא בדוק את מדיניות הפרטיות שלנו לפרטים